מהו מזון החיידקים?

מהו מזון החיידקים? אנו צריכים לדאוג בתוך האגר יהיו חומרי מזון. ה"מתכון" להביא את האגר לכדי מצע גידול פופולרי הוא:

ישנם מתכונים שונים הכוללים גם מרכיבים כמו:

מלח

תמצית כבד

תמצית שמרים

דם

*אגר מזין:

אגר 15 ג' לליטר

תמצית מרק בקר מיובש 3 ג' לליטר

פקטון 5 ג' לליטר (חומר חלבוני)

פיתוח שיטה לסטריליזציה:

עיקור בחום- להרוג את כל היצורים החיים ע"י חימום והרתחה. חיידקים בעלי נבגים יכולים לשרוד טמפרטורות גבוהות יחסית. את העיקור עושים בסיר לחץ בחום של 121 מעלות. סיר לחץ במעבדה נקרא אוטוקלאב.

 

*חיידק השחפת התגלה על ידי קוך

חיידק המתיישב בתוך הריאות וראה את החיידקים בתוך הריאות ולגדל אותם בתרבית סטרילית. הצליח לזהות את המחלה ע"י הניסוי עם העכברים כמו באנטרקס.

 

*כולרה גם כן התגלתה ע"י קוך- בעיות זיהומיות במערכת העיכול. הכולרה גדל במים מזוהמים. גילו זאת 1855 במגפה בלונדון. ג'ון סנואו בחל למפות באילו מקומות בלונדון היו מקרים של כולרה. סנואו החל לחשוד במערכת המים של לונדון- היו שתי חברות מתחרות באספקת המים. עבודתו של סנואו גילו שבתים שקיבלו מים חברה א' אחוזי התמותה היו פי 5 מאשר בחברה השנייה (300 מתים בא' מול 60 בב').

מקור השוני היה שאיבת המים מנהר התמזה, אשר הכילו כמות כדולה יותר של חיידקי כולרה.

קוך היה חלק ממשלחת למצרים על מנת לחקור את המחלה. לחיידק זה יש שוטון ויכולת תנועה. הבעייתיות בחיידקי הכולרה היא שהם עמידים לתנאים קיצוניים, ויכולים לחיות בסביבה החומצית בקיבת האדם. החיידקים מתיישבים על דופן התא ומפרישים חומרים רעילים. תוצאת התהליך הזה הוא שתאים אלה אינם יכולים לקלוט מלחים, אשר חשובים לקיום התא. בנוסף מלחים יוצאים מהדם החוצה ß ספיגת המים במלחים וייבוש הגוף, איבוד מים. ללא טיפול האדם ימות מיובש.

אחד ממתנגדיו של קוך היה מקס פפנקופר וטען שהכולרה באה מאוויר מזוהם.

 

*מחלת הדבר, כמו האנטרקס הועבר על ידי מעגל הדבקה של חולדות ופשפשים לבעלי חיים ולאחר מכן לאדם.

 

*אולקוס נגרם על ידי חיידק, אך עד לתחילת שנות ה2000 לא ידעו כי זאת מחלה חיידקית ולא הייתה חשיבה על שימוש באנטיביוטיקה. בארי מרשל קיבל על תגלית זו פרס נובל לרפואה ב2005. לא הייתה אמונה שהחיידק יכול לחיות בתוך הקיבה משום שהיא חומצית מאוד. לפני מרשל חשבו שהמחלה קשורה בעצבים ולא בחיידקים.

מרשל הצליח לבודד את החיידק על ידי הפיכת הסביבה לחומצית יותר על ידי הוספת פחמן דו חמצני למצע הגידול. הוא שאף לפעול על פי הכללים של רוברט קוך, ולכן מרשל שתה תרבית של חיידקים שהוא חשב שהם מחוללי אולקוס, ואחרי שבוע שבועיים פיתח בעצמו את מחלת האולקוס. הוא ידע לאיזה אנטיביוטיקה החיידק מגיב וטיפל בעצמו במחלה שלו. על כך הוא זכה בפרס נובל.הניסוי של מרשל מוכיח לנו את העובדה שארבעת העקרונות של קוך עדיין רלוונטיים היום.

הדרכים של האולקוס למנוע מעצמו מוות מחומציות: להתחפר לדופן התא של הקיבה על ידי שוטונים. סביבה זו היא פחות חומצית. מבנה חיידק הכולרה הוא גדול יחסית ולכן זה פשוט לו יחסית להתחפר בתוך דופן הקיבה.

דרך נוספת היא שימוש במולקולת שתנן על מנת לנטרל את סביבתה החומצית של הקיבה על ידי הפיכת השתנן לאמוניה.

הסיבות בגללן גידול החיידק היה בעייתי עד העת המודרנית היא כי החיידק לא אוהב יובש וצלחות הפטרי לא מספקות סביבה לחה מספיק, ובנוסף, החיידק דורש ריכוז חמצן נמוך מזה המצוי באוויר.

מניעת מחלות הנגרמות על ידי חיידקים:

 

איך אנו יכולים להיפטר מחיידקים לא רצויים?

ביצוע סטריליזציה ע"י אוטוקלאב (סיר לחץ) וקיטור ב121 מעלות למשך 20 דקות, על מנת להרוג גם את הנבגים שיכולים היו להיווצר.

פסטור מול עיקור:

תהליך הפסטור הוא קצר יחסית ובחום לא מאוד גבוה, לכן עשוי להכיל חיידקים. – לדוגמא: חלב טרי.

תהליך העיקור מתרחש באופן קיצוני יותר (121 מעלות למשך 20 דקות, או כמה שניות בטמפרטורה גבוהה יותר)- חלב עמיד לדוגמא.

ניתן לבצע עיקור גם על ידי הקרנה של קרני גאמא בעוצמה חזקה עד כדי כך ששום יצור לא ישרוד את התהליך הנ"ל.

סינון היא דרך נוספת בה אפשר להשתמש על מנת לנקות נוזלים מכל מיני חיידקים, נבגים וחלקיקים בלתי רצויים.

לפרסום כתבה, השאירו פרטים