במסמך של קולומבוס בולטים כמה דברים – השכנוע שהגיע לקתאי (בין), כיבוש האיים- REQUISIMIENTO (אתה מקריא מסמך, אפילו לא חייב להיות מסמך שהם יבינו, ואחרי שהקראת אם הם לא נכנעים מיד – אפשר לחסל אותם), מתן שמות חדשים.
הספרדים מגיעים למקום חדש, לוקחים ילידים, מלמדים אותם ספרדית, מחזירים אותם והם המתורגמנים. זו השיטה של הכובשים הספרדים.
בולטים במכתב קולומבוס שקרים אדירים – מצא תבלינים, זהב וכו'.. אומר המ שיודע שרוצים לשמוע בספרד. גם לגבי המקומיים – חלשים, אדיבים, לא מפותחים.. זאת למרות שבנו מבנים לא פחות מרשימים מבאירופה! למה? כדי שיחשבו שיהיה קל מאד להטמיע נצרות.
ראשיתו של עולם גלובלי
קולומבוס לא היה שונה מבני דורו – הוא לא הצליח לראות מעבר לאופק.
אי אפשר להבין את המעשה של קולומבוס מבלי להבין תחילה את חציית כף בוז'דור. אי אפשר להבין את הישגיו של קולומבוס בלי לדבר על הישגיהם של הפורטוגלים שמגיעים ראשונים לאי התבלינים, קולומבוס לא היה יכול לצאת למסעו בלי הידע שנצבר בעבר.
בעידן התגליות יש תרומה לא רק לספרדים גם לפורטוגלים לצרפתים ובהמשך גם להולנדים ולאנגלים. המאורע הוא כל כך חשוב בגלל התוצאות של הגילוי, האירופאים בונים מערכת סחר חוצת אוקיאנוסים. כתוצאה מהגילוי הזה העולם מתחבר והופך לעולם קטן שניתן לשרטט אותו על גבי מפה, אפשר להגיע ממקום למקום- העולם כמעט כולו ממופה והוא כבר "קטן", מתחילים להופיע גלובוסים בהם משורטט העולם כולו, ישנם שורה של מפגשים בין בני אדם לבעלי חיים ומינים שונים של צמחים שעד 1492 התקיימו באופן מנותק אחד מהשני – התרומה הגדולה של קולומבוס ושל עידן התגליות.
פיתוחים טכנולוגיים ימיים–
* אסטרולב- פיתוח מוסלמי מהמאה השניה – מאפשר ברמת דיוק טובה למצוא את המיקום של יורדי ים הים ביחס לקו רוחב, מדידת המיקום יחס לשמש.
* מצפן – פיתוח סיני
* קרבל – פיתוח פורטוגלי, סוג הספינות שהשתמשו בהן האירופאים באותה תקופה.
המשפט "קולומבוס גילה את אמריקה" – משפט בעייתי, עקיפת כף בוז'דור היא מאורע שהוא לא פחות בערכו או במשמעות שלו מגילוי אמריקה- משהו שבתודעה לא החזיק והשתרש.
מסעותיו של קולומבוס: 4 מסעות:
1. מסע הגילוי 1492
2. מסע של כיבוש ושל השתלטות – 1493 מסע שמכיל 17 ספינות, בעלי מלאכה, כמרים ואנשי מקצוע, העברה של חיות וצמחים.
3. קולומבוס תר את החוף של יבשת אמריקה בפעם הראשונה – ונצואלה של היום. (תוך חיפוש אחר סין, מרקו פולו עדיין בראש שלו והוא מחפש את אותה תרבות סינית של ארמונות, מקדשים וזהב – עדיין משוכנע שהגיע לאסיה).
4. מסע של חיפוש אחר הדרך שעוקפת את המכשול הזה- הספרדים עדיין מחפשים דרך להגיע לתבלינים (אחרי שהם רואים שמה שהם מצאו לא מעניין אותם), הם מחפשים את אותם המקומות בכיוון צפון, קולמבוס מחפש את הנתיב הימי שחוצה ועוקף את האיים ומסתובב לאורך החוף של הונדורס של היום – אזור של מונגרובים מלא בפתחים שהוא חושב שמאפשרים לו מעבר.
ב1502 הוא יצא למסע וחזר ב1504 לאירופה – באותה תקופה חלה במלריה ומת שנה וחצי אחר כך ב1506 – עד יום מותו בלי לדעת שהוא גילה עולם חדש, מבחינתו הוא הגיע לאסיה או לאיים.
הסכם טורדסיאס TORDESILLAS
אחרי המסע הראשון של קולומבוס הוא חוזר לספרד, האפיפיור מוציא צו כנסייתי שהאדמות שקולומבוס הגיע אליהן שייכות לספרדים. הוא מותח קו מקוטב לקוטב, הקו הזה מפריד בין ההישגים הטריטוריאליים של התקופה פורטוגל וספרד, כל מה שממזרח שייך לפורטוגלים וממה שממערב שייך לספרדים. ב1494 כתוצאה מפניה של הפורטוגלים שלא מרוצים מההסכם הזה שהיה יוזמה ספרדית – הם פונים לספרדים כדי לקבוע את הקו הזה מחדש, הפורטוגלים חותמים על ההסכם הזה במקום שנקרא טורדסיאס בספרד. חוזה טורדסיאס מאושר מול האפיפיורים ב1506. הוא מאוד משמעותי משום שהזזה של הקו מכניסה את ברזיל לתוך הטריטוריות של הפורטוגלים. יש סברה שאומרת שלפורטוגלים היה מידע על קיומה של ברזיל וכתוצאה מכך הם הזיזו את הקו- מה שבהמשך גורם לברזיל להיות בשליטה פורטוגלית. האפיפיור דורש בתמורה מהספרדים והפורטוגלים לנצר את כל האנשים שהם מוציאים בטריטוריות האלה- ציווי חשוב משום שהוא הופך את נושא ניצור האוכלוסיה הילדית למקור הלגיטימציה העיקרי לכיבושים ולשלטון הספרדי-פורטוגלי בעולם, מעתה ברגע שמישהו מטיל ספק ברצון או ביכולת של הספרדים או הפורטוגלים לנצר את האוכלוסיה הילדית הוא מטיל ספק בלגיטימציה שלהם לשלוט בשטח. הצידוק לאחיזה בשלטון ובכיבוש של האדמות האלה הופך לצידוק דתי, ברגע שאין ניצור של האוכלוסיה הילידית או שאין רצון – זה מוריד את בסיס השליטה בשטח.
