התקופה הראשונית שקדמה למהפכה הצרפתית, קדמה לתהליך המתמשך שהיסטוריונים יהודים קוראים לו "תקופת האמנציפציה"- שחרור, שוויון אזרחי ליהודים בשורה אחת עם אזרחים אחרים (גברים בלבד). בדומה לאמנציפציה של היהודים, באותו דור, שני דורות מסוף המאה ה-18 עד אמצע המאה ה-19 אכן מדובר בסוגים שונים של אמנציפציה- לקתולים באנגליה, לצמיתים ברוסיה, העבדים השחורים בארה"ב. הנושא היהודי נכנס בתוך קונטקסט רחב
גם בעולם המוסלמי הדברים מקבלים הד- רפורמות באימפריה העותמנית במחצית הראשונה של המאה ה-19
1740-1782, אפשר לכנות את המהלכים מבחינת שינוי החוקים מעמדם האזרחי והכלכלי של היהודים- אמנציפציה בירוקרטית, מתקנת. מדברים על צווים וחוקים ותקנות שיצאו מידי הממלכות הגדולות דאז, פקידי אוצר שהכינו את התכניות האלו, הציגו בפני הדרג המדיני- מלך וקבינט שלו והם מצאו לנכון לתקן תקנות חדשות לגבי מעמד היהודים במדינה שלהם, מסיבות תועלתניות שכלתניות כפי שהם ראו. מגמה "פוליטית מתקנת" ברוח "השלטון הנאור" ושיקול מדינתי- אבסולוטיזם נאור: החלק הנאור מסמן איזושהי הכוונה חילונית, לא קשורה לדוקטרינות הכנסייה אלא לנימוקים חומריים, תועלתניים, מדובר בסוג של ניסיון להבין מה תקין מבחינת ניהול של מדיניות שפויה, מתקנת, לטובת המדינה, האינטרס של המדינה. כל מושג טובת המדינה סוג של המצאה של המאה ה-17 כשהשליט הוא מתפיסה ימי- ביניימית שהשליט הוא בעל המקום אל עבר מושג אחר- שליט בתור המשרת מספר 1 של האינטרס של המדינה ולא האינטרס האישי, הפרטני, גחמות. זו התשתית ההיסטורית והפוליטית של המהלכים
דווקא בסוף התקופה מהמהפכה הצרפתית דרך ההפיכות והמהפכות של המאה ה-19 אין כל קשר בתקופה שלנו בין דעות רדיקליות למיניהן כמו שוויון לכולם או הפיכת תשתית שלטונית, בין דמוקרטיזציה לאמנציפציה (ליהודים או לאחרים), האבסולוטיזם עדיין עומד במקומו, שלטון יחיד.
מגמה "רוחנית עיונית הומניסטית"- יש שילוב בין המהלכים השלטוניים מתוך נימוקים אינטרסנטיים ומתוך הלכי רוח בכיוון של הומניזם מתחדש, כשבתוך אותן המגמות ההומניסטיות מדובר בעצם בניסיון לאחד מושגית את כל האנושות, מושג "חוכמה אנושית", רוח האדם כמוסד אוניברסלי, ביטויים ספציפיים של כל תרבות ותרבות.
אפשר לבודד באותה תקופה מניעים בעד האמנציפציה- ביטול המגבלות על היהודים או חלקן
לעומת ההתנגדות לשוויון היהודים
מניעים מבניים לטובת ביטול המגבלות
- פיתוח וצמיחת המשק- דבר חיוני למדינה, אי לכך כל משאב אנושי שהוא לטובת העניין חיוני לקיום התקין של חיי המדינה. אי אפשר לסגור את ההזדמנויות האלו בפני קבוצה זו או אחרת, למקסם את משאבי האנוש שלך על בסיס רציונליסטי
- עידוד לגידול האוכלוסייה- דבר שנחשב חיובי
- עידוד ההתיישבות הקולוניאלית- הגמשה בחוקי מעמד אזרחי כלפי אזרחים ממעמדות שונים. ערבוב של אינטרסים ממלכתיים מקומיים עם ניפוח העוצמה אימפריאלית
- נימוק משפטי: סמכות חוקית בלעדית אחת, אכיפת חוק מאוחדת, חוק יחיד ואחיד לכולם, להבדיל מן המצב הפיאודלי שכל מגזר וכל מעמד נשפט בנפרד לפי החוק שלו כאן מדובר במהלכים בהם מדינות מפתחות את רעיון תחום שיפוט אחד, הורדת מחיצות מיסים ומכס בין אזור לאזור, מקסום עוצמת הממשלה הריכוזית ולאפשר כמה שיותר ניידות חופשית של אנשים ושל סחורות.
התנגדות לשוויון זכויות של היהודים
- היהודים גורמים לתחרות בלתי הוגנת, אגרסיבית, עושקים לא יהודים, אינם עומדים בכללי המשחק. סכסוך די עמוק בקרב התרבות המערבית נוצרית נכוח צמחית הקפיטליזם. יש סתירה מסוימת ברמה הערכית והתרבותית, ניסיון להשליך על האחר את כל התכונות הלא טובות בהקשר לאתוס הקפיטליסטי החדש כדי לשמר תכונות חיוביות וליצור איזון ערכי שאפשר לחיות עם הקפיטליזם. החברות במגזר היהודים דאגו להדדיות, תמיכה, תפילה ביחד כמו הגילדות הנוצריות. גנות ליהודים כנציגי התכונות השליליות
- גם אם תצמח תועלת מיהודים יחידים אין זה נכון לגבי ההמון הכללי שהוא לא פרודוקטיבי
- היהודים ממשיכים בבדלנותם הדתית כאשר מובן כבדלנות מוסרית ערכית. נוהגים במוסר כפול כלפי מי שאינם בני בריתם- יתנהגו בצורה אחת ליהודי ואחרת ללא יהודי וזה רק מעיד על כך שהיהדות כשל עצמה, כתרבות של בדלנות איננה כשירה לתנאי חופש ושוויון.
אלו שטענה בעד אמנציפציה אמרו שהיהודים הם לא בסדר, אבל הם יהפכו לאזרחים מועילים אם ניתן להם להשתחרר מבדלנותם והחוקים המגבילים, יפרחו ויהיו יותר דומים ומועילים לנו.
נגד- היהודים רוצים להיות אזרחים מועילים, קודם שיוכיחו. אין זכויות ללא חובות
בתקופה זו יש לנו דוגמאות לכמה כתבי זכויות חדשים שניתנו ע"י המלכים במעצמות דאז-
-כתב הזכויות ליהודי פרוסיה פרידריך השני: היהודים שנמצאים ע"פ רישיון (כללי/מיוחד) עושים בעיות מול החבר הנוצרית, לכן אני מסדיר את הדברים ועושה חוק חדש. היהודים שנמצאים בלי רישיון לא ניתן יד חושית לחיות פה ולכן צריך סדר- לטובת המדינה רוצה שיהיה טוב לכולם באותה מידה, נוצרים כיהודים ולכן יוצא מתוך הנחת יסוד שמה שטוב למדינה יהיה טוב גם להם בהתאם לתנאי החוק. מפרט היתרים, מגבלות על תעסוקה
