- ההסתדרות הכללית: הוקמה ב-1920, ודאגה לכלל העובדים שהיו חברים בה, ללא מבחני אמצעים. להסתדרות בתקופה זו היושלוש פונקציות מרכזיות:
– איגוד עובדים: קם לשם שמירה על זכויות העובדים, ועסק בנושאי קידום, תנאי שכר ותנאי עבודה.
– ההסתדרות שימשה כמעסיק– היא הקימה מפעלים וארגונים, והעסיקה אנשים תחתייה. למשל, תנובה, סולל בונה, בנק הפועלים.
– שורה של תוכניות וארגונים המספקים הגנה סוציאלית לחברי ההסתדרות בתחומי:
- 1. הבריאות (קופ"ח כללית) –ההסתדרות איגדה את קופות החולים שנוסדו לפני-כן, והעניקה שירותי בריאות לחבר ההסתדרות ולמשפחתו, והוזלה משמעותית במחיר טיפול בבי"ח.
2.העבודה והאבטלה–הדרך העיקרית להשגת עבודה הייתה בעזרת לשכות העבודה.בתקופות האבטלה הקשות בארץ, הוקמה קרן חוסר עבודה, אשר גבתה מיסים פרוגרסיביים מהעובדים שהיו חברי ההסתדרות ומהמעסיקים. כסף זה נשמר לתקופות של אבטלה, שבהן הוענקו דמי אבטלה או יוצרומקומות עבודה נוספים.
3.השיכון–ההסתדרות העניקה מקום מגורים לאנשים שנזקקו לכך, והפחתה בשכר הדירות.
4.המוגבלות (קרן נכות) –ההסתדרות סיפקה שירותי טיפול, שיקום וקצבות נכות.
5.הזיקנה (קרן דור לדור) –קרן זו הוקמה בשנות ה-40, וסיפקה קצבת זיקנה מינימלית.
6.המוות (קרן מציב)–קרן זו הוקמה בשנות ה-30, והיא סייעה במתן כסף לאלמנות ויתומים בעבור קבורה והתחלת החיים.
בשונה מהמחלקה של סאלד לעבודה סוציאלית, ההגנה הסוציאלית הייתה מבוססת על עיקרון הביטוחיות והעזרה ההדדית, שהייתה משמעותית יותר ופחות סטיגמתית (ניתנה עזרה לעובדים, ולא רק לעניים נזקקים).
** אחתהביקורותבתקופהזוהייתהשחלקמהכסףהגיעמהתנועההציונית, אךהופנהרקלחבריההסתדרות.
לקרוא: דורון (1990) – היערכות השירותים החברתיים, מריומה-מרום (2010), רוזנהק (2007)
בניית האומה (העשור הראשון– 1948-1958)
רקע:
- משימות ביטחוניות – מלחמה עם מדינות ערב ב47', שהופכת למלחמת העצמאות ב48', ומסתיימת באופן רשמי רק בשנת 49. ישנו חשש בטחוני מתמיד במדינה, הדורש כסף רב ומשאבים.
- שינויים דמוגרפים – שינוי כמותי, חלק גדול מהאוכלוסייה הערבית נאלץ לעזוב למדינות אחרות או לשטחים אחרים בישראל, והופך להיות פליט. שינוי איכותי – חלק גדול ממעמד הביניים והמעמד העשיר של האוכלוסייה הערבית לא נשאר פה, והחברה הערבית איבדה ממעמדה ומתפקודה התקין.במקביל התקיימה עלייה המונית של יהודים,והאוכלוסייה במדינה הכפילה את עצמה. עולים רבים הגיעולארץ ללא הון עצמי, ונאלצו לקבל משענת חיצונית מהמדינה. העלייה ההמונית כללה גם הרבה קשישים, ניצולי שואה ובעלי מוגבלויות, לא כמו העליות הקודמות שבהן עלו אנשים צעירים ובריאים.לפי דורון (2007), היחס לעולים מארצות ערב היה כאל "אנשים שלא עבדו מעולם", ולניצולי השואה כאל "אבק אדם".
- אבטלה – בשל ההצפה של שוק העבודה בעשרות אלפי עולים, היו משברי אבטלה חמורים ביותר לאורך כל העשור, ורק במחצית השנייה של שנות ה-50, ניכר שיפור הדרגתי ברמת האבטלה. האבטלה היוותה בעיה חמורה מאוד, מכיוון שחוסר עבודה גורם לחוסר כסף, שמונע מהמדינה את היכולת לגבות מאזרחייה מיסים.
- אינטרסים של שחקנים ומוסדות טרום-מדינתיים–מוסדות רווחה שהוקמו לפני קום המדינה, שיחקו תפקיד מרכזי באופן התנהלותה. למשל, ההסתדרות הקימה את קופה"ח לעובדים שלה, ובזכות כך הייתה בעלת כוח חברתי רב, שעליו לא הייתה מוותרת.
תקופה של חקיקה סוציאלית
בתקופה זו הייתה חקיקה סוציאלית נרחבת ומשמעותיתביחס למדינה כה צעירה.
- חוק הנכים (1949) – החוק הראשון. חוק שהעניק קצבות כספיות ושיקום לנכי צה"לבלבד,ולאחר מכן התרחב גם ללוחמי האצ"ל והלח"י, ולבסוף לכלל נכי המלחמה.
- חוק חינוך חובה וחינם (1949), וחינוך ממלכתי (1953) – בתחילה, חוק זה היה תקף רק עד כיתה ח' ובהמשך עד לגיל תיכון. ב-53' מערכת החינוך הופכתלממלכתיתומפוקחת על ידי המדינה.
- "גולת הכותרת": חוק ביטוח לאומי (1954) / תכנית לביטוח סוציאלי בישראל –לפי דורון, 1990.
דו"ח קנב –יצחק קנב היה עובד מטעם ההסתדרות שעסק בביטחון סוציאלי, והיה ממקימי קופ"ח כללית בתקופת המנדט. עוד טרם הקמת המדינה,ב-42, תרגם את דו"ח בוורידג', וב-48',פרסם תוכנית להקמת מערכת ביטחון סוציאלי בישראל, המבוססת על דו"ח בוורידג', אך בצורה המותאמת לישראל ולאותה תקופה. ב-49' הוא הועמד בראש ועדה האחראית על תכנון הדו"ח עצמו, שהיה מקיף מאוד וכללי-קצבת זיקנה, קצבת שארים, ביטוח אימהות(דמי לידה), קצבת קבורה, קצבת נכות מעבודה, דמי אבטלה, ביטוח נכות כללית ועוד (בשונה מדו"ח בוורידג', שבו הייתה שאיפה חזקה לשיוויון – כולם ישלמו את אותו הסכום ויקבלו את אותו הסכום, ועדת קנב טענה שתשלום דמי הביטוח צריך להיות לפי רמת הכנסה, וכולם יקבלו את אותו הסכום). קנב ושאר אנשי הועדה הבינו שיש לבצע את השינוי בשלבים, ולהתחיל קודם עם החוקים שיש עליהם הסכמה.
עקב מאבק עם ההסתדרות שרצתה להשאיר את הכוח בידיים שלה, רק ב-53 חוק ביטוח לאומי עבר סופית, וכתוצאה מהוויכוחים הפוליטיים הוא כלל בתחילה רקשלוש תכניות מרכזיות: זיקנה ושארים, אימהות(מענק לידה ואשפוז חינם), ונכות מעבודה(הנפצע יקבל חלק מהשכר שהרוויח קודם במידה והנכות נגרמה כתוצאה מהעבודה).החוק בתקופה זו לא כלל – אבטלה, נכות ובריאות. בתקופה זו, אדם מובטל יכל לפנות רק ללשכת הסעד או לעבוד בעבודות דחק. בנוסף, אדם אשר נולד נכה ולא נעשה נכה מעבודה או מלחמה, לא היה זכאי לקצבה וקיבל תמיכה מלשכת הסעד בלבד. רק בשנת 73' הוגדרה בישראל תכנית ביטוח אבטלה, וקצבת נכות.
