למשל כי המבנה הפוליטי מכריח את המשרד לביטחון פנים, ק.ג.ב, להחזיק את הקבוצה החזקה ביותר ולזכות באליפויות כל הזמן. זה לא קורה. הצבא למשל יותר חזק מקבוצות דינמו השונות. הכדורגל הסובייטי של שנות ה-30 למשל היא תחרותי ומבוזר מאוד מבחינה הישגית.
מסע המשחקים של דינאמו המחוזקת לאנגליה: שני תוצאות תיקו ושני ניצחונות. הגדול בהם היה נגד קארדיף, 10-1! המסע זכה לתיאור וכיסוי רחב. מכאן הספורט הסובייטי כונה "המכונה האדומה" על שם המשמעת והעוצמה המופגנת בספורט הסובייטי.
במשחקי 1948 הסובייטים לא השתתפו, אבל ב-1952 הם כבר השתתפו. מכאן והלאה הספורט הסובייטי נהפך לחזק והישגי מאוד, וגם למכשיר תעמולה חיצונית ממדרגה ראשונה. ז"א, כפי שהשתמשו בעוד אמצעים לתעמולה, כך גם הספורט. הספורט הסובייטי מתמודד ישירות מול המערב; במשחקים האולימפיים הם נמצאים בצמרת ההישגים לאורך השנים. איך? החובבנות שהיתה חובה בתנועה האולימפית לא קוימה בדיוק ע"י הסובייטים. למשל הספורטאי אמיל זטופק: אלוף אולימפי ב-1952 במקצים של 5000, 10,000 ומרתון. השתייך לצבא אף שלא היה פעיל באף יחידה. למעשה הוא למשל היה מקצוען לכל דבר ורק השתייך לאחד הארגונים השלטוניים.
עוד עניין, הסובייטים איתרו את ענפי הספורט החזקים הפוטנציאליים. בעיקר ענפים שפחות פופולריים במערב. למשל ספורט נשים. אותו דבר לכמה וכמה ענפים של ספורט חורף. מה עוד? מערכת סינון חזקה לנבחרות והתחלת אימוני הספורט בגיל מאוד צעיר, למשל ילדות שהתאמנו באופן מקצועי בהתעמלות אומנותית מאז היו בנות 5 בלבד, לדוגמא: נדייהקומנצ'י, הונגריה.
ספורטאים זכו להשקעה, א-ב-ל, המצטיינים שבהם זכו לתנאים טובים עוד יותר, מאשר ספורטאים אחרים, פחות הישגיים.
הספורט שהושקע בו הוא זה מאפשר היה להצליח בו מבחינה הישגים. זה בשל מטרות התעמולה והתחרות עם המערב, בעיקר ארה"ב. הדגש היה על ספורט בו היה ניתן לגזור קופונים בתחרויות בינלאומיות, מקומות בהם יכלו להצליח.
כאשר שמות הקבוצות והזהות שלה לא תאמו את הערכים הקומוניסטיים המשטר דרש לשנות את השם של הקבוצה. המועדונים הסכימו, הקהל לא פעם המשיך להתייחס אליהן בשמות הישנים.
ב-1956 מנסים ההונגרים לבצע רפורמה פנימית במפלגה הקומוניסטית, במוסקבה לא אוהבים את זה. אלפים מהצבא הסובייטי פורצים לבודפשט ומתנהלת מלחמה קצרה רבת נפגעים, הונגריה מובסת. בשלב הזה מתארגנת הנבחרת האולימפית של הונגריה למשחקים האולימפיים במלבורן. מתעמלת הונגריה בולטת – יהודיה – ערקה מהונגריה בסיום המשחקים, בשדה התעופה, ועלתה לישראל. היא נכנסה למערך האימון הישראלי בהמשך.
בכל מקרה, סיפור טוב אחר ב-1956 מתרחש בכדור- מים. משחק בין הונגריה לרוסיה הפך לאירוע אלים בצורה יוצאת דופן. סיפור דומה קורה בהמשך בצ'כוסלובקיה, בהוקי קרח. כמה שנים אחרי עימות צבאי בין המדינות מתקיים משחק בין הנבחרות, הרוסים מנצחים. המשותף ביניהם – שני משחקים אלימים מאוד: "הבריכה האדומה מדם" ו"המשטח האדום מדם".
החרמת אירועים
למה צ'ילה כן הופיעה למשחקי הגביע העולמי בגרמניה 1974? נשאר מקום פנוי באירופה, כאשר בריה"מ לא מוכנה לנסוע לצ'ילה (שנה אחרי הפיכה צבאית בצ'ילה) – והפסידו לצ'ילה מקום בגביע העולמי. הטענה שלהם היתה שלא ייתנו למשטר הזה לגיטימציה.
חרמות מוכרים יותר היו במשחקים האולימפיים במוסקבה 1980 (חרם מערבי כללי בהובלת ארה"ב) וחרם נגדי במשחקי לוס אנג'לס 1984. גם כששוחקו משחקי כדורגל בברלין בין שני צידי החומה, קריאות הקהל היו מתאימות למתרחש במגרש מהצד השני של החומה. זאת דוגמא לכך שניתן לבטא אמירה נגד השלטון דרך הספורט. אבל זאת דוגמא עדינה.
במאבקים בין קבוצות ממוסקבה לקבוצות מאוקראינה וליטא, נחשף הקונפליקט הרוסי-אוקראיני ורוסי-ליטאי. משחקים של דינאמו קייב הפכו לסוג של מפגן לאומי, מה שאסור בבריה"מ.
למשחקי מונטריאול 1976 נשלחת דינמו קייב כסוג של נבחרת בריה"מ. האוקראינים ראו בזה מפגן כוח שלהם .
רמאות אולימפית
שבירת קוד החובבנות וסמים היו דרכים בולטות לעשות את זה. בסרט שנעשה לאחרונה על הספורט המזרח-גרמני נחשפו אירועים שספורטאים צרכו חומרים אסורים חזקים באופן יוצא דופן, עד שיש שיאי אתלטיקה שלא נשברו עשרות שנים והם רחוקים מלהישבר. היכולת לחזק נשים באמצעות הורמונים גבריים היתה רבה יותר מאשר סימום גברים; כנ"ל האפקט ארוך הטווח על נשים, שהיה חזק בהרבה מהאפקט המצטבר של סמים אצל גברים.
