גבול העולם הישן – מיצרי גיברלטר

בשנת 1600 המפה כבר נראית אחרת. עולם רב-יבשתי, אוקיינוסים אדירים ופתוחים.

אבל המסעות הראשונים לא היו של האירופאים; סינים, ערבים, פולינזים, ויקינגים.. מה ההבדל?

ההמשך- משמעויות מסחריות, תרבותיות, כיבושים, שליטה טריטוריאלית. ההישגים של המסעות הקדומים לא היתרגמו להשפעה כלל עולמית אלא נשכחו אחרי כמה שנים.

גבול העולם הישן – מיצרי גיברלטר (עמודי הרקולס). מה שמעבר- מפלצות, זרמים חמים, מחסום בלתי עביר. ים האפילה. גם מי שעובר לא חוזר לספר.

בסוף התהליך יש שתי אימפריות אדירות (רב יבשתיות וחוצות אוקיינוסים); ספרד ופורטוגל.

לאחר סוף ההתפשטות- לספרד חלקים באמריקה הדרומית והתיכונה, הפיליפינים, חלקים מאירופה.

לפורטוגל- ברזיל, כל מערב אפריקה, חצי האי ההודי, האיים האינדונזיים.

הסינים בתקופת האן, המונגולים.. מסין ועד פאתי אירופה. רומא- סביב לים התיכון. לראשונה אימפריות עולמיות.

שאלות: איך מסבירים את התהליך המהיר והפתאומי? האם זה באמת פתאומי ככ או שהתבשל עשרות שנים? מה המניעים? מה הגורמים החוץ אירופאיים? למה דווקא ספרד ופורטוגל?

בימי הביניים ולפני עולם התגליות אירופה לא מודעת למה שקורה מחוץ לגבולות. ידע שנשען על התקופה הרומית (המאה ה-II). אין שום שינוי בידע הגיאוגרפי, אפילו נסיגה.

מקורות: 1. טקסטים של מלומדים ששרדו מהעת העתיקה

  1. ספר מסע בני התקופה.
  2. א. ספרי מסע: מרקו פולו. 1271-1295 מרקו פולו חוצה את כל אסיה. הראשון שעושה את זה וחוצה את אסיה לכל רוחבה. הראשון שמדווח על כל מה שהוא רואה שם. בסיס ידע משמעותי עבור קולומבוס. מגיע עד לחצר של קובלאי חאן (קיסר סיני מונגולי), מגיע לאיים האינדונזיים, לחצי האי ההודי.. תמונה של עושר בלתי רגיל עולה מסיפוריו. אסיה יבשת חזקה עם ציוויליזציות עשירות ומתקדמות מאד.

ב. מסעות סר ג'ון מנדביל (המאה ה-14) – סיפורים דימיוניים עם סיפורים ביזאריים על תושבי המזרח כשאירופה נתפשת כמקום הפועל באופן הגיוני ורציונאלי. ככל שמתרחקים מתרחשות תופעות משונות ומפחידות, מפלצות ודברים על-טבעיים. קולומבוס יוצא עם המטען הזה על המפלצות והענקים (ואנשים שהראש שלהם על החזה). הספר הזה שווק לציבור (1436 מהפכת הדפוס) כמשהו שקרה באמת, לא כפיקציה. וזה מתקשר לקושי המנטלי שהיה לציבור עם העולם החדש. קולומבוס מתוסכל מהילידים שהוא פוגש – איפה העושר של מרקו פולו? הוא היה בטוח הרי שהוא באסיה.

אחרי התגליות – מהפכות אדירות; דתיות (פרוטסטנטים וקתולים), שלטוניות… איך שבני האדם תפסו את העולם נשבר ועירער את כל תפיסת עולמם וחייהם. אולי זה איפשר פריצת גבולות. ולא דיברנו בכלל על המטען התנכי של קולומבוס.

מפות TO – עיגול שמחולק כמו T – למעלה אסיה, למטה ושמאלה אירופה, למטה וימינה אפריקה. אלו מפות רווחות של ימי הביניים!! ירושלים באמצע.

1406 מגיעות מפות וספר של תלמי (גיאוגרפיה) מהמאה ה-II לאירופה מביזנטיון. מתורגם ללטינית. השומרים- ערבים וביזנטים.

החלפת כיווני המפה – כשמתחילים לנווט באמצעות כוכב הצפון מחליפים את ההצפנה כך שהצפון למעלה ואל המזרח.

1487 – דיאז מגיע לכף התקווה הטובה וחוזר בחזרה. המחסום המנטלי, הפחד.. הוא חוזר בחזרה. אבל ברור שזה הקצה של אפריקה. 1489 מפה תלמאית לחלוטין. השינוי – האוקיינוס ההודי לא חסום ע"י אפריקה. בצד השני ים גדול בלי אמריקה.

במאה ה-15 דווקא סין של שושלת מינג נראית כמי שתתפשט ותהפוך לאימפרייה. קשרים בין-מדינתיים מינימאליים.1421 שורת מסעות סיניים. טענה שנתפשת כמגוחכת – אולי סין הגיעה לאמריקה? כנראה שלא. 1433 – חוזרים לסגירות הסינית האופיינית אחרי שורת מסעות שהסינים עורכים לחצי האי ערב וכו'. אח"כ השושלת מתחלפת. סין יכלה אבל לא רצתה. בדיוק באותה תקופה הפורטוגלים מתחילים במסעות לאפריקה. מטרת המסעות הסיניים – המסעות מובלים ע"י סריס מוסלמי (השפעות חיצוניות בסין, שושלת יואן). רצו להראות את העוצמה הסינית כלפי פנים, שושלת עשירה. משהו שמנוגד לתרבות הסינית הקונפוציונית. הם מרכז העולם, זלזול במסחר. אחרי 1433 אנקדוטה ולא יותר.

 

-דרך המשי- מסין ועד אירופה בדרך קרקעית (עד חצי האי קרים או סוריה) או בדרך ימית (מיצרי הורמוז / ים סוף) לאלכסנדריה או לנמלים בסוריה. מי אחראי על העברת הסחורות? גינואה וונציה. מה מעבירים? תבלינים כשם קוד, אבל לא רק. בעיקר נותנים בתמורה זהב ומלח, קצת טקסטיל (כותנה). אין להם יותר מזה מה לתת.
-נתיב חוצה סהרה – בעיקר שנהב וזהב. באמצעות גמלים. שני מתווכים עיקריים – מוסלמים וברברים.

לפרסום כתבה, השאירו פרטים